מתוך "פרחי הרע" / שארל בודלר
אל הקורא
טִפְּשׁוּת וְקַמְּצָנוּת, עָווֹן וְחֵטְא נִתְעָב,
מוֹשְׁלִים בְּנִשְׁמוֹתֵינוּ וְלַגּוּף אוֹרְבִים;
נָזִין אֶת יִסּוּרֵי נַפְשֵׁנוּ הַטּוֹבִים
כְּפִי שֶׁקַּבְּצָן מֵזִין כִּנִּים מְזוֹת רָעָב.
הַחֲטָאִים עִקְּשִׁים, הַחֲרָטָה דְּלוּחָה,
וְכָל וִדּוּי מֵקֵל עַל מַשָּׂאֵנוּ עוֹד.
עוֹלְצִים, נָשׁוּב בְּדֶרֶךְ רְשָׁעִים לִצְעֹד,
סְבוּרִים שֶׁאִם בָּכִינוּ — כָּל רְבָב נִמְחָה.
שָׂטָן־עֲקַלָּתוֹן עַל עֶרֶשׂ כָּל הָרַע,
עַרְסָל הוּא מַעֲמִיד לַנֶּפֶשׁ הַכְּשׁוּפָה;
מַתֶּכֶת רְצוֹנֵנוּ פֶּתַע הִתְנַדְּפָה:
כָּאֵד בְּיַד אַשַּׁף הַלַּחַשׁ הַנּוֹרָא.
אֲנַחְנוּ אֲסִירֵי חוּטָיו שֶׁל אַשְׁמְדַאי!
נִמְצָא לָנוּ פִּתּוּי בְּכָל דְּבַר־תּוֹעֵבָה,
לִקְרַאת הַגֵּיהִנּוֹם נִצְעַד בְּתַאֲוָה,
אֶל עֵבֶר מַחֲשַׁכָּיו הַמַּצְחִינִים בְּלִי דַּי.
כִּשְׁטוּף פְּרִיצוּת אֻמְלָל אֲשֶׁר נָשַׁק, בָּלַע,
אֵצֶל זוֹנָה זְקֵנָה שָׁד מְעֻנֶּה וָרָךְ —
נִגְנֹב כָּל תַּעֲנוּג שֶׁל סֵתֶר — וְנִבְרַח,
מוֹצִים לֵחוֹ עַד תֹּם, כְּאֶשְׁכּוֹלִית בָּלָה.
דָּחוּס וּמִתְרוֹצֵץ, כִּפְקַעַת שַׁרְשׁוּרִים,
בְּמֹחוֹתֵינוּ עַם שֶׁל שֵׁדוֹנִים סוֹבֵא,
בְּרֵאוֹתֵינוּ מָוֶת — לֹא אֲוִיר — נִקְוֶה,
גְּנִיחוֹת חֲרִישִׁיּוֹת כְּנַחַל הוּא מַזְרִים.
אִם הַפִּגְיוֹן, הַסַּם, הָאֹנֶס, הַדְּלֵקָה,
עֲדַיִן לֹא טָווּ, בְּנֹעַם רִקְמָתָם,
אֲרִיג גּוֹרָל עָלוּב (שָׁכִיחַ, מִן הַסְּתָם) —
נַפְשֵׁנוּ לֹא הָיְתָה נוֹעֶזֶת כָּל צָרְכָּהּ!
מִקֶּרֶב עַקְרַבִּים, תַּנִּים, כַּלְבוֹת־תְּקִיפָה,
קוֹפִים, פְּרָסִים, פְּתָנִים, נִמְרֵי חֲבַרְבּוּרוֹת,
בְּרִיּוֹת נוֹבְחוֹת, צוֹוְחוֹת, רוֹמְשׂוֹת וְנוֹחֲרוֹת,
בֵּיבָר שֶׁל כָּל פְּשָׁעֵינוּ, תּוֹעֵבָה צְרוּפָה,
אֶחָד יֵשׁ מְכֹעָר, רָשָׁע, שָׁפָל, טָמֵא;
אַף שֶׁקּוֹלוֹ — לֹא פֶּרֶא, אָרְחוֹתָיו — לֹא בַּר,
יְקוּם שָׁלֵם הָיָה בִּמְחִי יָדוֹ נִשְׁבָּר,
וּפִהוּקוֹ — עוֹלָם בּוֹלֵעַ, מְגַמֵּא:
הַשִּׁמָּמוֹן!1 — בָּעַיִן דֶּמַע עַל־כָּרְחִי,
בַּפֶּה מִקְטֶרֶת־סַם, וְגַרְדּוֹמִים הוֹזֶה.
הֲלֹא תֵּדַע, קוֹרֵא, אֶת הַמִּפְלָץ הַזֶּה,
קוֹרֵא צָבוּעַ, בֶּן־דְּמוּתִי שֶׁלִּי — אָחִי!2
מצרפתית: דורי מנור
מתוך "פרחי הרע" / שארל בודלר
אל הקורא
טִפְּשׁוּת וְקַמְּצָנוּת, עָווֹן וְחֵטְא נִתְעָב,
מוֹשְׁלִים בְּנִשְׁמוֹתֵינוּ וְלַגּוּף אוֹרְבִים;
נָזִין אֶת יִסּוּרֵי נַפְשֵׁנוּ הַטּוֹבִים
כְּפִי שֶׁקַּבְּצָן מֵזִין כִּנִּים מְזוֹת רָעָב.
הַחֲטָאִים עִקְּשִׁים, הַחֲרָטָה דְּלוּחָה,
וְכָל וִדּוּי מֵקֵל עַל מַשָּׂאֵנוּ עוֹד.
עוֹלְצִים, נָשׁוּב בְּדֶרֶךְ רְשָׁעִים לִצְעֹד,
סְבוּרִים שֶׁאִם בָּכִינוּ — כָּל רְבָב נִמְחָה.
שָׂטָן־עֲקַלָּתוֹן עַל עֶרֶשׂ כָּל הָרַע,
עַרְסָל הוּא מַעֲמִיד לַנֶּפֶשׁ הַכְּשׁוּפָה;
מַתֶּכֶת רְצוֹנֵנוּ פֶּתַע הִתְנַדְּפָה:
כָּאֵד בְּיַד אַשַּׁף הַלַּחַשׁ הַנּוֹרָא.
אֲנַחְנוּ אֲסִירֵי חוּטָיו שֶׁל אַשְׁמְדַאי!
נִמְצָא לָנוּ פִּתּוּי בְּכָל דְּבַר־תּוֹעֵבָה,
לִקְרַאת הַגֵּיהִנּוֹם נִצְעַד בְּתַאֲוָה,
אֶל עֵבֶר מַחֲשַׁכָּיו הַמַּצְחִינִים בְּלִי דַּי.
כִּשְׁטוּף פְּרִיצוּת אֻמְלָל אֲשֶׁר נָשַׁק, בָּלַע,
אֵצֶל זוֹנָה זְקֵנָה שָׁד מְעֻנֶּה וָרָךְ —
נִגְנֹב כָּל תַּעֲנוּג שֶׁל סֵתֶר — וְנִבְרַח,
מוֹצִים לֵחוֹ עַד תֹּם, כְּאֶשְׁכּוֹלִית בָּלָה.
דָּחוּס וּמִתְרוֹצֵץ, כִּפְקַעַת שַׁרְשׁוּרִים,
בְּמֹחוֹתֵינוּ עַם שֶׁל שֵׁדוֹנִים סוֹבֵא,
בְּרֵאוֹתֵינוּ מָוֶת — לֹא אֲוִיר — נִקְוֶה,
גְּנִיחוֹת חֲרִישִׁיּוֹת כְּנַחַל הוּא מַזְרִים.
אִם הַפִּגְיוֹן, הַסַּם, הָאֹנֶס, הַדְּלֵקָה,
עֲדַיִן לֹא טָווּ, בְּנֹעַם רִקְמָתָם,
אֲרִיג גּוֹרָל עָלוּב (שָׁכִיחַ, מִן הַסְּתָם) —
נַפְשֵׁנוּ לֹא הָיְתָה נוֹעֶזֶת כָּל צָרְכָּהּ!
מִקֶּרֶב עַקְרַבִּים, תַּנִּים, כַּלְבוֹת־תְּקִיפָה,
קוֹפִים, פְּרָסִים, פְּתָנִים, נִמְרֵי חֲבַרְבּוּרוֹת,
בְּרִיּוֹת נוֹבְחוֹת, צוֹוְחוֹת, רוֹמְשׂוֹת וְנוֹחֲרוֹת,
בֵּיבָר שֶׁל כָּל פְּשָׁעֵינוּ, תּוֹעֵבָה צְרוּפָה,
אֶחָד יֵשׁ מְכֹעָר, רָשָׁע, שָׁפָל, טָמֵא;
אַף שֶׁקּוֹלוֹ — לֹא פֶּרֶא, אָרְחוֹתָיו — לֹא בַּר,
יְקוּם שָׁלֵם הָיָה בִּמְחִי יָדוֹ נִשְׁבָּר,
וּפִהוּקוֹ — עוֹלָם בּוֹלֵעַ, מְגַמֵּא:
הַשִּׁמָּמוֹן!1 — בָּעַיִן דֶּמַע עַל־כָּרְחִי,
בַּפֶּה מִקְטֶרֶת־סַם, וְגַרְדּוֹמִים הוֹזֶה.
הֲלֹא תֵּדַע, קוֹרֵא, אֶת הַמִּפְלָץ הַזֶּה,
קוֹרֵא צָבוּעַ, בֶּן־דְּמוּתִי שֶׁלִּי — אָחִי!2
מצרפתית: דורי מנור
