הנה היא, מולדתנו, שוכבת אטומת שפתיים
הו אנו ההולכים, סימני פיסוק אנחנו!
אַתָּה הַכְּשֶׁאֶגְדַּל אָבִין
קחי את הוואלס הזה
ותמיד חשוֹב על אִיתָקָה
סולם שקצהו עיוור
החלום הרטוב של ילדי האינטגרציה
שמַיִם מִשמַיִם, לא שמַיִם מִמילים
חיות שמילאו את הלילה ההוא
לנגוח את לועות החשיכה