Article: 17

גופי הוא מעקה שביר

המתים שלי אוכלים דרכי

אני מסע הגחלילית

כאילו אין בנפשה אבנית

אני רוצח

הפצע המתוק שנפער בים

בתנועה הרפה של עץ הפקאן

ומי בכלל יכול היה לשאת זהירות

יער מתים

ככה הלב נרעש