קבורתנו שאין לה דומע ולא מקונן
אנשים שָם כמו פלדה הם
נוגע בשוּלֵי אֶבְרַת שירִי
גן העדן האבוד
אביב ימיכם מתבזבז בְּמשחק
הילד אב הוא לאדם
לבי כמו ציפור מצייצת בְּשִׁיר
רְאֵה את בַּרְנָשֵׁי הָאֵשׁ יושבים שם באוויר
יצאתי לתוּר אחריך, אֵלִי
פסוקי ההסכמה