Article: 25

לאן תוליך את הַדַּקּוֹת

לפעמים אני אישה

נולדתי בֹּהַק

צלולה, הבריכה שבּה טבעתי

המורה לשחייה מסביר

בחושך הגדול

העולם דק כעור האיילה

את נובלת ועכשיו שיא הפריחה

כְּשֶׁמַּתָּ עֵינַי לא היו שם

להתחנן לְעֵינַיִם