פרחים שבים להיות שלהבת
זמירו של האפר
מקריא לזונות פואמות, דופק כוהל עם בריונים
קול צרצרים
גמולי היחיד היה חוח
שורות שחוברו לא הרחק ממנזר טינטרן
ונפש הורד קלחה אל עורקי (מוד)
אדיבותה היתה מופרזת
בעתו כל היפה מתרחש
המתן ורק עם רדת ליל בקרני