גיליון 13 של "הו!" הוא אסוּפּה קטנה של שירת העולם, ראשונה בסדרה של אסוּפות שנפרסם במסגרת פעילותו הסדירה של כתב העת. מאז גיליונו הראשון של "הו!" שראה אור ב־2005 אנחנו מקדישים מקום נרחב לשירה מתורגמת, ובשנים־עשר הגיליונות שראו אור עד כה "גדלו" עם "הו!" כמה וכמה מתרגמים/יוצרים, שאפשר לראות בהם אסכולה בפני עצמה: אסכולת "הו!" לתרגום שירה. 

מגוון השירים הכלולים בגיליון זה הוא רחב מאוד, הן מהבחינה הגאוגרפית והלשונית, הן מבחינת התקופות, הסוגות והזרמים הפואטיים שהוא חובק. הגיליון נפתח בקטע מאחת היצירות השיריות הקדומות ביותר — התאוגוניה (תולדות האלים) מאת הסיוֹדוֹס, ככל הנראה מהמאה השמינית לפני הספירה — ומסתיים בשני מבחרים נרחבים של שירי מחאה ואהבה מרוסיה ומאיראן של המאה העשרים ואחת. 

בין לבין כולל הגיליון שלל יצירות נוספות: אידיליה ומכתמי חוכמה מיוון העתיקה )תאוֹקריטוס, דיוֹגֶנס לארטיוס(, שירה מיסטית ושירת תשוקה ערבית ופרסית מימי הביניים )ולאדה בנת אלֻמְסתכְפי, אבן זיידון, ג'לאל א־דין רומי), רְנגה יפנית מהמאה השבע־עשרה, מקבץ של שירה אנגלית מהמאה התשע־עשרה) שיר של סמואל באטלר בשלושה תרגומים חדשים שונים, וכן שירים של בלייק, ווֹרדסווֹרת' וטניסון, יצירות של כמה מנציגיו החשובים של המודרניזם האירופי לגווניו (ייטס האירי, אפוֹלינר הצרפתי, מנדלשטם ויֶסנין הרוסים, נליֶ זק"ש הגרמנייה, קוֹ ראדוֹ גוֹ בוֹ ני האיטלקי, אודיסאוס אליטיס היווני, קדיה מולודובסקי כותבתֶ היידיש ותדיאוש רוֹז'ביץ הפולני), כמה מנציגיהם המרכזיים של זרמי המודרניזם בשירה האמריקנית מהמאה העשרים) "שירת הנשגב" של רובינסון ג'פרס, ה"אימג'יזם" של אליזבתּ בישופּ והשירה ה"וידויית" של ג'ון בֶרימן ושל אן סקסטון), וכן מנואל פוֹ רקאנוֹ, המשורר הקטלאני בן זמננו, וכמה ממיטב משוררי רוסיה ואיראן העכשוויים. עוד כולל המבחר שלושה תרגומי שירה גנוזים של דליה רביקוביץ, שאנחנו גאים לפרסם לראשונה.