סיון בסקין
קיבוץ עין כרמל, ד.נ. חוף הכרמל )מתוך "שכנים"(
קִּירֹות דַקִּים, וְשָּרָּ ה עֵרָּ ה מֵחָּמֵש.
אֵין לָּּה לְָאן לְמַהֵר, אֵין לָּּה שֵם מִּשְתַּמֵש
בְשּום דָּבָּר. הִּיא מְדַבֶׁרֶׁ ת לְאִּּמָּּה הַזְקֵנָּה.
הָּאֵם שֹותֶׁקֶׁת. אֲנִּי מִּתְעֹורֶׁ רֶׁ ת: הַקִּירֹות כְמֹו פְרּוסֹות גְבִּינָּה.
"אִּּמָּא, מָּלֵא נְמָּלִּים יֵש עַל הַשֻלְחָּן, תִּרְ אִּי.
עַל הַשֻלְחָּן מָּלֵא נְמָּלִּים, מָּלֵא נְמָּלִּים, תִּרְ אִּי.
תִּרְ אִּי, יֵש מָּלֵא נְמָּלִּים, אִּּמָּא, עַל הַשֻלְחָּן."
אֲבָּל כָּל הַּנְמָּלִּים בָּעֹולָּם ֹלא תִּקַחְנָּה אֶׁת שָּרָּ ה מִּכָּאן.
לְשָּרָּ ה קָּשֶׁה לָּלֶׁכֶׁת. לְשָּרָּ ה קָּשֶׁה לַחְש ֹב.
אִּּמָּא שֶׁלָּּה שֹותֶׁקֶׁת. גַם הִּיא שֹותֶׁקֶׁת לָּר ֹב.
ַאחֲרֵ י שֵש וָּחֵצִּי כְבָּר ֹלא תַגִּיד שּום דָּבָּר.
מָּלֵא, מָּלֵא נְמָּלִּים, שְקֵטֹות וְחַסְרֹות עָּבָּר.
נוית בראל
חשבון
כַּמָּה פְעָּמִּים חָּשַבְנּו שֶּׁנּוכַל לְהִּתְחַּמֵק מִּן הַּמָּוֶׁת?
ֹלא הָּיָּה לָּנּו ע ֹדֶׁף, ֹלא הִּפְנֵינּו ע ֹרֶׁ ף, בְא ֹרַ ח נֵס,
יָּדַעְנּו, מֵתּו לָּנּו גַם שְנֹות הָּעֶׁשְרִּ ים וְגַם שְנֹות הַשְלֹושִּים.
הָּעֹולָּם קֹורֵ ס. רּוחֹות מִּתְחַּמְמֹות וְהֹולְכֹות, מִּלִּים חֲדָּשֹות
הִּמְצִּיאּו אֲנָּשִּים שֶׁאֲנַחְנּו ֹלא מַכִּירִּ ים וְגַם ֹלא הָּיִּינּו
רֹוצִּים לְהַכִּיר. מַטְבְעֹות הַלָּשֹון נִּשְכְחּו. זָּרִּ ים
ָאכְלּו בְשַר פָּרֹות, נִּדְחֲפּו אֶׁל מִּתַחַת לִּמְנֹורֹות, אֹור יְקָּרֹות
נִּתַז מֵעֵינֶׁיָך כְשֶָׁאמַרְ תִּי לְָך שֶּׁיֵש לָּנּו מַזָּל, יֵש לָּנּו
הַרְ בֵה מַזָּל. סָּפַרְ נּו בְיַחַד אֶׁת שְלֹוש הַּנְשִּימֹות
וְיָּדַעְנּו שֶׁזֶׁהּו הַּמָּקֹום שֶׁדַרְ כֹו אֶׁפְשָּר לְהִּּמָּלֵט
ּומִּּמֶּׁנּו בָּאֹות יְשּועֹות וְנֶׁחָּמֹות.
