36 שירים נשכחים של זלדה
חלק משמעותי מיצירתה של זלדה נשכח בין דפי עיתונים וכתבי עת ישנים, ומעולם לא ראה אור בספרי השירה שלה. המבחר המתפרסם בכרך הנוכחי של "הו!" מיועד לכל מוקיריה של המשוררת הירושלמית האהובה, והוא כולל כמה מפסגות יצירתה, שנותרו עד כה עלומות.
שיריו הגרמניים של אברהם בן-יצחק בפרסום ראשון
המשורר המסתורי אברהם בן-יצחק (סונֶה), מושא הערצתה וכנראה גם אהבתה הנכזבת של לאה גולדברג, פרסם בחייו כ-12 שירים בלבד, אך די היה בהם להפוך אותו לאחד מחשובי המשוררים העבריים. בכרך זה אנחנו מביאים לראשונה תרגום לשיריו הגרמניים של בן-יצחק – רובם גרסאות מרתקות ומפתיעות לשיריו הידועים – ומרחיבים בזאת באופן ניכר את הקורפוס המיניאטורי של שירתו המוכרת.
רב-שיח פואטי של מיטב משוררי דור המיליניאלז
12 משוררות ומשוררים ילידי שנות התשעים משוחחים על שירה, על השפה העברית, על ייחודו של הדור הספרותי שלהם ועל מצב העולם והתרבות בראשית האלף.
מפגש של דליה רביקוביץ ויהודה עמיחי עם סטודנטים
שיחה מרתקת על שירה שנערכה באוניברסיטה העברית ב-1976, בפרסום ראשון.
תגלית חדשה! שירים מאת אהרון לוין, בנו של חנוך לוין, בפרסום ראשון
מחזור נוקב ומרגש להפליא של משורר חדש רב-כשרון, ששיריו מספרים על יחסי בן צעיר ואב נערץ ומפורסם מתוך יושר פנימי עמוק, בלי הצטעצעות ובלי שום הנחות, אך גם מתוך רוך וגעגוע גדול.
שירים חדשים מאת שבעים (!) ממיטב המשוררות והמשוררים של ימינו
כמוסה פואטית מרוכזת של מיטב השירה העברית הנכתבת כיום, ממשוררים מוכשרים ילידי שנות האלפיים ועד לטובי המשוררים הוותיקים והידועים. בין המשתתפות/ים:
נורית זרחי, ריטה קוגן, יעקב ביטון, סיון בסקין, שחר-מריו מרדכי, יערה שחורי, מעין איתן, יחזקאל רחמים, שמעון בוזגלו, יודית שחר, נוית בראל, עמרי לבנת, אורין רוזנר, עמנואל יצחק-לוי, דוד ניאו בוחבוט, עמוס נוי, קובי מידן, יעל סטטמן ורבות/ים אחרות/ים.
דור חדש של משוררות ומשוררים התחיל את צעדיו בשנים האחרונות: דור המילניאלז, כותבות וכותבים ילידי העשור האחרון של האלף השני.
לא יהיה מופרז לקבוע כי בין המשוררות/ים הללו לבין בני הדורות שקדמו להם קיימים הבדלים סוציולוגיים ותודעתיים מרחיקי לכת. עד לפני עשור או שניים נדיר היה למדי למצוא בשירה הישראלית משוררות/ים דתיים/ דתל"שים, מזרחיים, להט"בים וכיו"ב. בקרב דור ילידי שנות התשעים, לעומת זאת, הקבוצות הללו זוכות לנוכחות מרכזית ביותר, וההשתייכות לאחד ה"מיעוטים" הללו (או לכמה מהם) היא דגל שרבות ורבים ממשוררי דור המילניאלז נושאים בגאווה וברצון.
באיזה אופן משפיעים השינויים האלה על השירה הנכתבת כיום בישראל? האם יש להם חלק בשובה של השירה אל מרכז הבמה של הספרות הישראלית בעשור האחרון? האם יש להם תפקיד בחיוּתה ובתסיסתה המחודשת של השירה, אחרי שנים ארוכות של נידחוּת יחסית? ומה זיקתם של משוררות/ים אלה אל השפה העברית, אל ההיסטוריה של השירה העברית, אל צורות השירה הקלאסיות, אל המקורות היהודיים, אל הרשתות החברתיות, אל ההווה הטכנולוגי, אל המצב הפוליטי העולמי?
כדי לקבל תשובות לשאלות האלה ולאחרות כינסנו 11 מטובי המשוררות והמשוררים ילידי שנות התשעים לשיחה, שחלקה נערך בצ'ט קבוצתי (בהנחיית עומר ולדמן, משורר "מילניאל" מצוין בעצמו) וחלקה בהתכתבות בדוא"ל. אנחנו שמחים וגאים להיות בית קבוע למשוררות ולמשוררים רבי הכשרון האלה, שרבים מהם התוודעו לשירה דרך "הו!" כקוראים, ורובם משתתפים בו בקביעות מאז ראשית דרכם ככותבים.
*
עוד בכרך הנוכחי: שירים פרי עטם של כשבעים משוררות ומשוררים, מהמוכשרים שפועלים כיום בעברית. החל בכלת פרס ישראל הטרייה נורית זרחי, ששיריה חותמים את הגיליון, וכלה במשוררות/ים ילידי שנות האלפיים. אנחנו מאמינים שזהו תפקידו המרכזי של כתב עת לספרות: להיות בית קבוע ליוצרים וליוצרות עכשוויים, לגלות כותבים חדשים, להביא את המיטב מיצירותיהם של כותבות/ים ותיקים, וללוות את היצירה העברית בהתפתחותה.
דור חדש של משוררות ומשוררים התחיל את צעדיו בשנים האחרונות: דור המילניאלז, כותבות וכותבים ילידי העשור האחרון של האלף השני.
לא יהיה מופרז לקבוע כי בין המשוררות/ים הללו לבין בני הדורות שקדמו להם קיימים הבדלים סוציולוגיים ותודעתיים מרחיקי לכת. עד לפני עשור או שניים נדיר היה למדי למצוא בשירה הישראלית משוררות/ים דתיים/ דתל"שים, מזרחיים, להט"בים וכיו"ב. בקרב דור ילידי שנות התשעים, לעומת זאת, הקבוצות הללו זוכות לנוכחות מרכזית ביותר, וההשתייכות לאחד ה"מיעוטים" הללו (או לכמה מהם) היא דגל שרבות ורבים ממשוררי דור המילניאלז נושאים בגאווה וברצון.
באיזה אופן משפיעים השינויים האלה על השירה הנכתבת כיום בישראל? האם יש להם חלק בשובה של השירה אל מרכז הבמה של הספרות הישראלית בעשור האחרון? האם יש להם תפקיד בחיוּתה ובתסיסתה המחודשת של השירה, אחרי שנים ארוכות של נידחוּת יחסית? ומה זיקתם של משוררות/ים אלה אל השפה העברית, אל ההיסטוריה של השירה העברית, אל צורות השירה הקלאסיות, אל המקורות היהודיים, אל הרשתות החברתיות, אל ההווה הטכנולוגי, אל המצב הפוליטי העולמי?
כדי לקבל תשובות לשאלות האלה ולאחרות כינסנו 11 מטובי המשוררות והמשוררים ילידי שנות התשעים לשיחה, שחלקה נערך בצ'ט קבוצתי (בהנחיית עומר ולדמן, משורר "מילניאל" מצוין בעצמו) וחלקה בהתכתבות בדוא"ל. אנחנו שמחים וגאים להיות בית קבוע למשוררות ולמשוררים רבי הכשרון האלה, שרבים מהם התוודעו לשירה דרך "הו!" כקוראים, ורובם משתתפים בו בקביעות מאז ראשית דרכם ככותבים.
*
עוד בכרך הנוכחי: שירים פרי עטם של כשבעים משוררות ומשוררים, מהמוכשרים שפועלים כיום בעברית. החל בכלת פרס ישראל הטרייה נורית זרחי, ששיריה חותמים את הגיליון, וכלה במשוררות/ים ילידי שנות האלפיים. אנחנו מאמינים שזהו תפקידו המרכזי של כתב עת לספרות: להיות בית קבוע ליוצרים וליוצרות עכשוויים, לגלות כותבים חדשים, להביא את המיטב מיצירותיהם של כותבות/ים ותיקים, וללוות את היצירה העברית בהתפתחותה.